לחץ להגדלה
בחתונה של קובי
לחץ להגדלה
צופים 2006
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
אילו רק ניתן. שיר שנכתב ע"י אמא של מאור והולחן.
(לחץ להשמעה)
כשעצוב ורע.מילים אתי כהן אמא של מאור
(לחץ להשמעה)
''מתוך הכאב '' אמא של מאור
(לחץ להשמעה)
עד יום מותי מילים אתי כהן שרה עדי אברהמי
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
יהודית גוזלן הדליק/ה נר לזכרו ב-18/04/2018: "העצב אין לו סוף.".
 
אמא הדליק/ה נר לזכרו ב-17/04/2018: "מאורי איתי בליבי לנצח אשא שמך מתגעגעת".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר מאור כהן קדוש, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר מאור כהן קדוש, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
  [סה"כ 114 רשומות] לדף הבא 6  5 4 3 2 לדף הקודם עמודים 6 מתוך 5 עמוד מספר 
מאורי... / רחלי ווידר (אחות)
בכל שנייה, דקה, שעה ויום אני יודעת שאתה איתי , רואה הכל, מרגיש הכל .
תודה לך שאתה שולח לי את הכוחות לעשות את הדברים שהייתי רגילה לעשות כשאתה לצידי.
מקווה שבסוף כל יום אתה מחייך ומרוצה מהדרך.
תמשיך לחזק אותי מלמעלה.
אוהבת אותך בכל ליבי ,
מתגעגעת כל כך...
מאור ,אח יקר .. / איציק טבילה (חבר)
מאור אח שלי היקר כבר יותר מחמישה חודשיים בלעדייך ואתה לא יוצא לי מהראש...הגיעו בדיוק התקופות של המסיבות סיום ואנחנו מדברים בפייסבוק מה היינו עושים לחזור לבית הספר אפילו לאספת הורים שהיינו כל כך מפחדים ממנה שהיו תמיד מנסים להפריד בנינו ואף אחד לא הצליח לעשות את זה המשכנו בשלנו עם הצחוקים האין סופיים והסימנים שאף אחד לא היה מבין...אבל תראה בסוף זה קרה אבל למרות שאתה לא איתי פיזית אתה איתי בכל מקום ובכל שמחה בכל עצב ישר אני אומר לעצמי "יאללה אם מאור היה פה מעניין איזה צחוקים עוד היה לנו"....
מדברים על לחזור לבית הספר..איך לחזור? אם מי אני יעשה תצחוקים עכשיו אם לא איתך מה הייתי עושה בשביל עוד רגע אחד קטן של צחוקים איתך כמו פעם הכל מזכיר לי אותך אפילו החלון של הכיתה שהיינו עומדים עליו ומדברים כל פעם שאני עובר ליד הבית הספר עם האוטו אני נזכר...ככל שעבור הזמן אני רק מבין שמשהו ממני מת איתך...אוהב אותך וכל כך מתגעגע...אחיך איציק
24-06-2010
אחי.... / אלעד חבושה (חבר)
אחי, אני מכין מצגת לחדר הנצחה ומסתכל על התמונות שלך ואני לא מאמין איך עברה כמעט חצי שנה מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך ואת קארין, אני לא מבין איך אני עובר דברים שאתה לא שותף להם ואיך אני עושה דברים שאתה כבר לא חלק בהם. אני זוכר אותך כל כך טוב וכל דבר שעשינו יחד מרגיש לי טרי חוץ מאותו רגע שדרכינו נפרדו, שאותו אני לא זוכר בכלל..
הכל נשאר אותו הדבר, החדר בבסיס, המתלה שלך עדיין ריק, גם הארונית, שום דבר לא זז, הכל נשאר אותו דבר
מתגעגע אליך מאוד, חושב עליך המון..
טורניר... / אביב צידון (חבר)
מאור אתה יכול להיות גאה במשפחה שלך ובחברים שלך הם הרימו אירוע מדהים.
כלכך הרבה אנשים באו לחלוק לך כבוד, לבשו חולצה עם השם שלך, תלו שלטים עם .התמונות שלך, ארגנו גביעים ומחזיקי מפתחות לכבודך ... אפילו שיחקו טוב
גם אני גאה בהם בשבילך.
אמן והטורניר הזה יהפוך למסורת שנתית כי הוא פשוט היה מדהים
08-07-2010
טורניר .... / איציק טבילה (חבר)
מאור אחי היקר...הנה היום הזה הגיע חברים באים כמעט מכל מקום לחלוק לך כבוד דרך משהו שכל כך אהבת...כדורגל...אין לי דרך להסביר את התחושה אני מתרגש כאילו אני בא לפגוש אותך כאילו הכל לא היה זה סתם שטויות והיום נראה אותך נשחק ונצחק... ביחד... כמו שאנחנו יודעים...אני בטוח שתיהיה איתנו היום בטורניר אוהב אותך וכל כך מתגעגע
08-07-2010
מאור.. / איציק טבילה (חבר)
רציתי להגיד שהיה טורניר מדהים תודה למשפחה ליאיר ועוד כמה שאני לא מכיר העמידו את הטורניר הזה בכבוד כמו שמאור היה ראוי לו אז תודה בלעדיכם זה לא היה קורה....ומאור היום יום הולדת שלך אחי....אני לא מאמין שאני לא יכול שלוח לך אפילו הודעה מסכנה לפלא של מזל טוב תראה איך אני מדבר איתך וגם אתה לא עונה זה מה שמתסכל...אתמול היה את הטורניר שלך נלחמנו בשבילך אבל תסכים איתי שאין מתנה ליומולדת יותר מתוקה שהמשפחה לקחה בסוף את הטורניר הזה בשבילך....אוהב אותך וכל כך מתגעגע
08-07-2010
אחי ,היום זה יום ההולדת שלך... / אלעד חבושה (חבר)
אחי, היום זה יום ההולדת שלך ואי אפשר לאחל לך ברכות ואיחולים. אפילו לא את הברכות הנדושות שאומרים כל שנה והיום כל כך רוצים שהם ייתגשמו, עד 120... שתזכה לחיים ארוכים... מה הייתי נותן כדי שתוכל היום לשמוע את המשפחה, את החברים אומרים לך את זה כל כך הרבה פעמים היום למרות שאתה לא אוהב את זה. אני זוכר את היום הולדת שלך שנה שעברה שרצית שניסע סופ"ש לכינרת עם כולם ובסוף נסענו לחגוג משהו בקטנה אתה ואני, ושצחקתי עליך בדצמבר האחרון כשחישבנו שבתות והבנו שביום הולדת שלך אתה תשאר כאן, בבסיס ואתה התבאסת.
אני מתגעגע אליך אחי וחושב עליך כל הזמן!
09-07-2010
אחי?מזל טוב / יאיר גרוסמן (חבר)
ה-9/7/09
אני מרים טלפון אליך:
"אחי? מזל-טוב! אני רוצה שתעשה משהו שאני עושה לכל מי שמגיע לגיל 20.
תספור 4 משבצות על הרצפה, ותכסה אחת מהן עם הרגל. מה שכיסית זה מה שעבר מהחיים שלך, והשלוש האחרות זה מה שנשאר. בוא נתחיל לנצל את הזמן יותר טוב...".

אירוני לגמרי.
מאר, אולי לא הספקנו לעשות מספיק בחצי השנה שנשארה לי איתך מאותו הטלפון אבל אתמול היה משהו מדהים שעשינו לכבודך. הרבה השקעה הייתה שם, וכולם ממש נהנו. אפילו שהיית חסר, נראה היה שממש היית איתנו.
מתגעגע אלייך ומבטיח שזאת תהיה מסורת שנתית.
שבת שלום, יאיו

09-07-2010
מאור... / אביעד הרלב (חבר מהבסיס)
מאור, בפריסה שלי ביום רביעי קיבלתי סטירה. ראיתי אותך עובר מולי בדיוק שכל החברים שלך מהפלחיק חזרו מיום ספורט.
אני נשבע שהייתי בטוח שזה אתה, בשנייה התמלאתי צמרמורות מטורפת.

רציתי להודות לך על התקופה הנהדרת שלנו יחד בנחל עוז, כל הפעמים שעזרת בחפק, ושתפסת איתנו כוננות, אפילו בעופרת יצוקה הייתה חלק מהחפק הכבד במצבי חירום.
תודה על הכל,

אזכור אותך לנצח..
מאור.. / יאיר גרוסמן (חבר)
כולם מדברים כל הזמן.
מדברים על אוניברסיטה ועל פיסכומטרי ועל בחירות בחיים
ועל כסף ועל חבר חדש או סטוץ.
אני שומע ואני בתוך השיחה איתם, כמו תמיד.
ואז יש נתק. 10 שניות או חצי דקה.
"מעניין מה מאור היה בוחר. מעניין על מה אנחנו היינו מדברים עכשיו"
כל יום ככה. רגע של מאור. רגע קצר שמזכיר לי משהו שקשור אלייך,
ואז בבת אחת - חזרה לשיחה ולשגרה
כל יום רגע קצר של מאור. עוד מעט שנה ככה.
תמיד איתך.
מאור.. / משה שיטרית (אבא של קארין)
ומאור הצדיקים, כמאור נגה -הולך,
ומאור עד-נכון היום,
מאור וקארין :נרות חנוכהשאנו נדליק החג הזה הם לזכרכם ולכבודכם,
יהי שמך (כשמו כן הוא )מאור לנו בדרכנו
חבר... / עמוס אליהו (חבר מהבסיס)
חבר אתה חסר-ויודע שאתה בעולם של אמת ומחייך שם מלמעלה,מפליג לך בתוך ים הרחמים ומתהלך ברחבת החסד ונשארת אותו הדבר.שנה עברה ואותך איבדנו אינך עוד ואין את החיוך ואת העבודה הקשה ואין את הנתינה והכל אבד ברגע אחד ושם נקטעו חייך,רוצה להגיד מתגעגע
מאורי... / בתאל אלבז (חברה מהבסיס)
מאורייייי רציתי לספר לך שחודש הבא אני מתחתנת ב5.6 וישבתי על הרשימת מוזמנים ונכנסתי לאנשי קשר בפלא ועד עכשיו המספר שלך שמור אצלי ובאתי לרשום אותך ולרגע שכחתייי שאתה כבר לא נימצא אבל אני יודעת שביום החתונה שלי אתה תשמח בשבילי ותיראה את כולנו יחד ותיהיה איתנו רציתי להגיד לך שאני מאוד אוהבתתת אותךךך ומתגעגעתתתתת אין יום שאני לא חושבתתת עלייך ועל שיטריתתתת ....אוהבת בת-אל.
מאוריקו... / טל ניסים (חברה)
מאוריקו קשה לי לדעת שביום הזכרון הקרוב אני לא אהיה לידך.
אתה איתי גם פה, כשאני עומדת מול הנופים הכי יפים ורואה את יצירת האומנות הזו שנקראת פלאי הטבע.
אני חושבת עלייך הרבה, מדמיינת איך אתה היית עושה את הטיול של החיים שלך ולוקחת את הזכרון שלך איתי לכל מדינה.

ביום הזכרון הקרוב אני אדליק נר בבית חב"ד בשבילך, זה לא מספיק אבל זה המעט שאני אוכל לעשות.
מתגעגעת.
מזמן לא כתבתי לך אחי.... / איציק טבילה (חבר)
מזמן לא כתבתי לך אחי...כי אני עדיין לא מעכל חושב לעצמי עדיין "בואנה מה עם מאור איפה הוא נעלם? טוב נעשה לו טלפון בערב...נצא לשתות משהו..."...וזה ה "טלפון" היחיד שיש לי אלייך ואני עדיין לא מעכל עד שמגיעים לקבר שלך ובוםם אוכלים את הסטירה מחדש איך איךךך חבר שלי שהייתי איתו כל התיכון ומה לא עשיתי איתו נמצא מתחת לדבר הזה ועוד רשום את השם שלך ותאריך סוף כאילו מהתאריך הזה יותר לא נראה אותך לא נתפס...אתה מה הכי הורג החוסר ודאות אתה רואה אתה לא רואה...אומרים שעם הזמן זה עובר...גם אני הייתי אומר את זה אבל אתה הוכחת לי שלא...אתה שם בשירים שאני שומע בצחוקים באוכל שאני אוכל ברגע כזה בעבודה שאתה פתאום חולם אז זה עלייך...רוב השירים זה שירי אהבה לא יודע או שזה רק אני..אני מדמיין אותך בשירים האלה כאילו כמו חברה...אתה יודע מתגעגע אוהב...מקווה שאתה רואה ומרגיש את הפצע בלב שלא יכול להיסגר מיום ראשון הזה...."זיכרון אחד מושלם אתה ואני
מה נשתנה הלילה הזה? / אתי (אמא)

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?



הלילה הזה לא כולנו מסובין



הלילה הזה לא כולנו שמחים



הלילה הזה עוטים מסכה



מנסים לחייך מתוך הדמעה



לנצור עוד זיכרון מהחג שעבר איתך,



הלילה הזה הגעגוע גובר



הלילה הזה אתה כה חסר



הלילה הזה זה בולט יותר,



בלילה הזה אדמיין את דמותך



בלילה הזה אחכה לשובך



בלילה הזה אשא תפילה



לחזור אל הלילה האחרון איתך..


17-04-2011

 

מאור ,מאורי שלנו.... / אתי ובני כהן קדוש (הורים)

מאור מאורי ילדנו האהוב,


,אנחנו כותבים פה לך ולא מאמינים ,אתה לא איתנו כבר שנה שלמה,איך הזמן עובר ילד אהוב ,ואותך לא נראה שוב,לדבר עלייך בזמן עבר,זהו דבר שאינו מובן,שנה שלמה לנסות ולהבין ,איך הלכת מאיתנו לעולמים,אנו נזכרים באותו סוף שבוע אחרון איך היית עם מבט זוהר ,נפגשת והקדשת זמן לכולם,בילינו ביחד כמעט כל הזמן,, ובאותו יום ראשון כשיצאת מהבית חזרה לבסיס התנשקנו התחבקנו והבטחת שתתקשר היינו מלאי שלווה לא ,לא ידענו לא הרגשנו ולרגע לא חשבנו .איך הלכת מאיתנו בשקט נורא ,בדיוק כמו השקט שמאפיין אותך, , ,עד לאותה השנייה המקוללת כשנשמעה הדפיקה בדלת, המשפט במשרד בעבודה,''יש לך בן שקוראים לו מאור'' כמו סכין שננעצת בלב,כאב חד שמפלח בחזה ,וצעקה מחרידה מגרוננו נשמעה ,לא ,לא את מאורי שלנו בבקשה,


מאורי שלנו אתה מקור לגאווה ,להערצה ,במשך שנה שלמה שמענו עלייך סיפורים ,על חייל מוכשר ,מקצועי ,חבר ,מדריך ,מוביל ,אהוב ,אוהב ,אנחנו כל כך גאים להיות  ההורים שלך,


 ,צר לנו עלייך ילד אהוב ,על מה שלא תהיה ,ומה שלא תעשה ,מה שלא הספקת בחייך הקצרים ,אומרים לנו שקבלנו אותך במתנה ,לעשרים שנה ,לנו זה לא הספיק מאורי ,ובוודאי שלא לך ,אנחנו רוצים שתשוב אלינו בחזרה ,בקשה כל כך קטנה ,שנשוב להיות משפחה שלמה ,


מבטיחים לך ילד שלנו אהוב ללכת בדרכך ,יודעים אנו שאתה מביט עלינו מלמעלה ,ושולח לנו כוחות להמשיך הלאה


,שיירת מלאכים אותך מקיפים ,כי ילד מלאך אתה ורק בן עשרים ,לנצח תישאר כך ילדנו אהוב,


אוהבים אותך בכל ליבנו ,מתגעגעים אלייך מעמקי נשימתנו ,שולחים לך מאורי אלפי חיבוקים ומיליון נשיקות ,

לאבד חבר... / יאיר גרוסמן (חבר)

רציתי לספר על איך זה לאבד חבר,אבל אני עדין לא יודע.אולי עוד שבוע אני אדע


במקום זה אני אספר על אתמול..


אתמול קיבלתי את ההודעה ומיהרתי לנמל התעופה באילת כדי לטוס חזרה לראשון.


בנמל התעופה קרה לי דבר שעוד לא קרה לי,הלב שלי פעם במהירות שיא,הנשימות שלי התקצרו,והרגשתי תשוש מאי פעם.


כשזה עבר הרגשתי שמשהו בתוכי מת.מת ולא יחזור יותר.


הזיכרונות תמיד יהיו איתי,כל השנים בצופים יחד,כל ערבי השיש שבילנו יחד,כל הצחוקים שלנו על צבא ובנות.כל ברצלונה.שחרשנו אותה הלוך ושוב ואנחנו זוכרים כל פרט ממנה.


כל התוכניות לעתיד,על הטיול והמשפחה במושב השקט,רחוק מהבלגן.


כל אלו אתמול היו נראים לי רחוקים מתמיד,כמו זיכרון עמום.


וכל זה בגלל שמשהו מת בתוכי,שמישהו בי מת,שאתמול בשבריר שנייה נעלמת וזהו.


וכאילו לקחת איתך את אותם רגעים שחיו בראשי כל הזמן הזה והפכת אותם לתמונות קפואות בזמן,לזיכרונות.


לא תספר לי יותר שאתה צריך לשלוח לעיירה לעזור לחניכים.


ולא תגיד לי שהבחורה ההיא מהגדוד עשתה לך עיניים.


ולא תחזור איתי לברצלונה ונספיק להיות ב שלוש משחקים בשבוע.


ולא תישמע יותר את הקיטורים האינסופים שלי על צה"ל.


ולא תצא איתי לדרום אמריקה.


ולא תקים משפחה ותגור בעלי זהב עם כל השקט בעולם.


כל מה שהשארת הן תמונות קפואות והן רצות בראשי כל הזמן מאז אותו הרגע בנמל התעופה.


כנראה שה' גם רצה את העזרה והעצה שלך.


אני בטוח שהוא נהנה מכל רגע איתך,בדיוק כמו שאני נהניתי.


והוא זוכה להיות איתך בשיחה אמיתית,שוטפת,קולחת,ולא בזיכרון יחיד ממנה.


מה לא הייתי נותן בשביל שיחה כזו איתך עכשיו.


מאור הלוואי ויהיה לי את הכוח להמשיך ולשמור את התמונות האלו כזיכרון חי בתוכי.


אתה תמיד הלב שלי,אפילו כזיכרון קפוא.


לנצח אני אזכור את החוויות שלנו יחד.


אני יודע שברגעי השמחה הגדולים ביותר שלי,אני אפנה מבטי הצידה ואחפש אותך,


רק כדי לבדוק אם אתה שם.


אני אוהב אותך ותמיד אוהב.


ובקרוב כשהגעגועים יציפו אותי בלילות,אני אחזור אליך לכאן ואספר לך איך זה לאבד חבר.


וכמו שתמיד אהבת להגיד אל תדאג-נהיה חזקים.


תהיה אתה חזק למעלה.


יאיו.

מאורי ממתינה לך..../שיר של ריקי גל / אתי (אמא)
 הדמעות חרש נושרות
אל תוך ליבי,
אל אותו חדר חלול
וריק מאשליות.

...
ופתאום רעד מוכר
חולף בדם,
מי זה, מי זה שם.

הזרועות עוד מחבקות
ולא מוצאות
את אותו רגע מובטח
של רוך שאין לו סוף.

ופתאום קול מתקרב
צלול וחם,
מי זה מי זה שם.

שתי עיניו בי מביטות
נעלמות,
רק חיוך פרח לבן
תלוי עוד באוויר,
ואני עוד רצה אליו
עד קצה העולם,
מי זה, מי זה שם.

בשפתיו- אמא- קורא
אך לא נשמע,
קריאתו סרט אילם
בת קול של נחמה.
ואני שרה חכה
בלב נרדם,
מי זה, מי זה שם.

מי זה שם שותק,
מי זה, מי שם צועק
ומתרחק בחושך.
מי זה שם צוחק,
מי זה, מי שם בוכה-
ילד שלי
ילד שלי ילד שלי.

מי זה שם שותק,
מי זה, מי שם קורא,
בוכה-
ילד שלי .....
מאורי אני ממתינה לשובך..אמא
ככל שהזמן עובר , השאלות מתרבות, והעובדה נשארת אחת.. מתגעגעת. / טינה סוסי (חברת ילדות)
עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש.. וכבר שנה... שנה שאתה לא איתנו
אני פשוט לא מוכנה להאמין ולא מצליחה לעכל.
כל פעם נזכרת בטלפון שהוביל לבשורה הקשה, נבהלתי, נחנקתי מדמעות.
לא מבינה איך זה קרה. 
מאורי, אני בטוחה שאתה במקום טוב, אבל העובדה שאינך כאן נורא קשה.
כל מה שנאמר עליך, הכל, פשוט מתגמד למה שאתה היית באמת.
היית ותמיד תישאר הילד החייכן שגורם לאחרים לחייך בכל מצב.
כ"כ מתגעגעת, כ"כ רוצה לראות אותך שנשב ונצחק על מלא שטויות שרק אתה היית מבין.. בכל פעם שאני עוברת על יד ביתך, אני מסתכלת למעלה לכיוון הבית בהרגשה שאולי אראה אותך מהמרפסת.
אין לי מילים להסביר את מה שאני מרגישה.
אני אוהבת אותך.

תהא מנוחתך עדן.
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
  [סה"כ 114 רשומות] לדף הבא 6  5 4 3 2 לדף הקודם עמודים 6 מתוך 5 עמוד מספר 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©