לחץ להגדלה
מאור ודניאל
לחץ להגדלה
מאור ועידן
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
אילו רק ניתן. שיר שנכתב ע"י אמא של מאור והולחן.
(לחץ להשמעה)
כשעצוב ורע.מילים אתי כהן אמא של מאור
(לחץ להשמעה)
''מתוך הכאב '' אמא של מאור
(לחץ להשמעה)
עד יום מותי מילים אתי כהן שרה עדי אברהמי
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
יהודית גוזלן הדליק/ה נר לזכרו ב-18/04/2018: "העצב אין לו סוף.".
 
אמא הדליק/ה נר לזכרו ב-17/04/2018: "מאורי איתי בליבי לנצח אשא שמך מתגעגעת".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר מאור כהן קדוש, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר מאור כהן קדוש, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
  [סה"כ 114 רשומות] לדף הבא 5 4  3 2 1 לדף הקודם עמודים 6 מתוך 3 עמוד מספר 
כמו בכל שנה ... / תומר אבדולין (חבר)

כמו בכל שנה אני יושב ומנסה למצוא תמילים מנסה לחשוב מה לומר במה לשתף אותך חבר יקר , ואני מוצא את עצמי בוהה במסך, אבוד בין כל האותיות מנסה למלא תשורות ומתמלא דמעות בעיניים ממלמל לעצמי , קם ,הולך הלוך חזור, יושב ושואל את עצמי למה?!?! מסתכל למעלה שואל את אותה שאלה שוב אך לא מקבל תשובה, רגע של כאילו העולם נעצר אבל ממשיך להסתובב רק רוצה לשים תראש בכרית למרר בבכי , אבל אני יודע שאני צריך להיות חזק ואתה שומר עלינו מלמעלה . לא שוכח אוהב ומתגעגע שלך תומר אבדולין
14-4-2013
יום הזיכרון

מאורי חברי לכיתה.... / שיר-אל אחואן (חברה ללימודים)
מאורי חברי לכיתה..שלוש שנים שלמדנו יחד בכיתה ובאותה מגמה..שלוש שנים שזכיתי להכיר ילד מקסים,עם חיוך מתוק ובעיקר צנוע!! הצניעות שלך וטוב לב הן תכונות שלא כל אחד זוכה לקבל ואתה מאורי,אתה זכית..כשסיפרו לי על האסון שקרה..נעתקה לשוני,לא הצלחתי לנשום,הלב נעצר!! ההלם שקיבלתי היה קיצוני..הלוויה שלך הייתה מתסכלת!! עמדתי בצד ושאלתי את עצמי..למה????!!!! איך נקטפת אתה כל כך טהור עם לב עצום..אתה ילד מלאך כשאתה חיייי.אתה לא צריך לעזוב אותו על מנת להיות מלאך!..אני יודעת מהו אובדן ומהו השכול הנורא וחושבת עלייך המון.אני כואבת את הכאב של המשפחה ורואה את הפוסטים המצמררים של אמך...כולי תקווה שאת נח על משכבך בשלום מלאך יקר שלנו..ושנשמתך בגן עדן.. אני אוהבת וזוכרת מלאך יקר..שיר-אל אחואן..
14-4-2013 י
יום הזיכרון
''יש כוכבים'' / איילה מנחם (מדריכה בצופים)
"יש כוכבים שאורם מגיע ארצה,
רק כאשר הם עצמן אבדו ואינם.
יש אנשים שזיו זכרם מאיר
כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו.
אורות אלה המבהיקים בחשכת הליל-
הם, הם שמראים לאדם את הדרך."
15-4-2013
יום הזיכרון
חבר יקר... / אלעד חבושה (חבר)
מאור חבר יקר..
אני מטייל בעולם, נהנה וצובר חוויות ולא יכול להתעלם מהעבודה שלך הזמן הזה כבר לא יגיע. אז בכל מקום ובכל חוויה אני משתדל להנות גם בשבילך, ואיתך. כאילו אתה כאן גם.
בטיול גם פגשתי את יונתן ואיציק טיילתי איתם קצת והנוכחות שלך הייתה בלתי נמנעת, אם זה בשיחות עליך והדיבורים עליך, או אפילו סתם כשלא עושים כלום.
אתה חסר בהמון רגעים שהייתי רוצה לדבר או לצחוק איתך על דברים שרק אתה היית מבין. מתגעגע המון. יהיה זכרך ברוך!

15-4-2013
יום הזיכרון
בן יפה נולד... / יאיר גרוסמן (חבר)
בן יפה נולד.
בן לאחותי.
ושמו יהונתן רבין.
והוא תכול עיניים ושובב וקשוב.

כמה השקעה!
כמה השקעה זה ילד.
לחתל, להאכיל, להחליף, לשחק, להשכיב על הבטן, לבדוק התפתחות.
ללכת לפיזיותרפיסט. לעשות תרגילים, לחזק חגורת כתפיים.
ללכת לטיפת חלב. להוריד בגדים, לשקול, לעשות חיסון, להחזיר בגדים.
וכל יציאה מהבית היא פרוצדורה! היא סיבוך לוגיסטי שלא נגמר:
להחליף לו רגע לפני, לשים ה-כ-ל בתיק החתלה, לא לשכוח את האוכל והבקבוק והמוצץ הזה שהוא אוהב.
לסחוב עגלה וסל-קל ולאבטח במושב ולבדוק פעמיים.
ולהגיע ולחזור ושוב – להאכיל, להחליף, לשחק, להשכיב על הבטן. מצאנו לו כבר גן?
כמה השקעה.
הוא עוד לא מדבר, הוא אפילו לא הולך. אבל הוא תופס את כל הזמן והמשאבים של מי שסביבו.
אבל כשהוא מחייך?
הוא קרן אור וערמה של שמחה.
כמה השקעה.

עצרתי וחשבתי והרהרתי.
תהיתי לעצמי פתאום.
שגם לאתי ובני נולד בן יפה.
ושמו מאור כהן קדוש.
והם החליפו וטיפלו וניקו וסידרו.
ועבדו קשה.
ועוד חוו כל-כך הרבה מהבן הזה.
ראו חיוך, ושן ראשונה.
שמעו את הבן אומר 'אבא' ו'אמא'.
שלחו אותך לגן.
וכל יום אספו אותך.
וראו אותך גדל ומתפתח.
שלחו אותך לבית הספר.
ראו איך אתה לומד ומצליח.
חתמו על הערה מהמחנכת.
ואתה מבחינתך, עשית מה שרצו ממך:
למדת קשה, פיתחת אישיות.
הקשבת בשיעורים.
כמה השקעה.

והנה, גם לטלילה ואבי נולד בן יפה.
ושמו יונתן עברון.
והם החליפו וטיפלו וניקו וסידרו.
ועבדו קשה.
וראו אותו הולך לחטיבה ולתיכון.
ומתבגר, ומכיר חברים, וחברות.
ונהנה.
ועושה מרד נעורים ראשון.
וקונה ג'ינס לבד.
וגם הוא, שמע מה שהגדולים אומרים, ועשה מה שרצו ממנו:
למד קשה, פיתח אישיות.
הקשיב בשיעורים.
כמה השקעה.

כמה זמן העברתם ככה, אתה ויונתן?
הולכים לבית הספר כי אתם חייבים.
מקשיבים בשיעור כי זה מה שמצפים.
הולכים עייפים ללמוד, חוזרים עייפים מהלימודים.
הולכים בעל כורחם להצגת נוער משעממת באולם מופת.
מרצים את ההורים.
עושים כי חשוב.
כי לימדו אתכם שחשוב?

וגם מפתחים אישיות.
ועושים מה שאתם בוחרים לעשות.
ועוזרים לאיש שצריך עזרה.
ותורמים לקהילה?

כמה זמן העבירו ההורים של מאור ויונתן?
בלבשל, ולהחליף, ולחתל, ולנקות, וחוזר חלילה.
בלהסביר, וללמד, ולחנך, ולהעביר ערכים.
בלתת לילד הקטן שלהם את כל מה שאפשר לתת כדי שימצא את דרכו בעולם.

ובלהתפלל?
להתפלל שהיום הוא יחזור בלי שריטות מהגן.
בלי מכות מבית ספר.
בלי מישהי ששברה לו את הלב בתיכון.
שהוא תלמיד טוב.
שהוא יגדל בריא.
שלא יקרה לו משהו בדרך.
שיהיה נורמלי ולא עוף מוזר מדיי

כמה השקעה זה ילד.
כמה השקעה!

ובדיוק ברגע שאישיותו קרובה לסיום עיצובה,
באה המדינה וקוראת לו לדגל.
את כל הגרבר והטיטולים והטלק והמוצצים ושעות האפס בבית הספר.
את כל האספות הורים וה'לקחת מחוג-להחזיר מהחוג'.
את כל העונשים ורגעי השעמום.
את כל הרגעים הכי שמחים ומאושרים שאפשר לעלות על הדעת.
את המילה הראשונה, השן הראשונה, החיוך הראשון, הנשיקה הראשונה.
את כל הרגעים הללו מבקשת, בעל כורחה, המדינה.
ואת הכל, בעל כורחם, נותנים ההורים.
ומסיעים, וקונים, ומכינים, ואורזים, ומנשקים, ובוכים, ומנופפים לשלום.
ואוספים, ומחבקים, ומכינים אוכל, ועושים כביסה.
ונותנים כסף ליציאה ומגהצים מדים ושואלים 'איך הולך'
ומחזירים למדינה.
ומתפללים.
ומקווים.
ודואגים.
ומתקשרים.
ודואגים.
ומקווים
ומתפללים
...
דפיקות בדלת. קצין העיר.
סוף סיפור.
...

בן יפה נולד
בן לאחותי
ושמו יהונתן רבין.

ואני שם.
רואה, ומשקיע, ועוזר, ותומך, וסוחב סל קל, ומרכיב עריסה, ומסיע לרופא וחזרה.

ומתפלל.
מתפלל שיצא בריא וחזק ונבון.
מתפלל שימצא את דרכו בעולם.
מתפלל שיהיה אהוב ונאהב.
מתפלל שיספיק וימצה את החיים.

ומתפלל בעיקר שיספיק להשתמש בכלים שלמד, בערכים שנתנו לו, בדרך שעזרו לו להתוות לעצמו לחייו.
שיקטוף את הפירות מכל רגעי השעמום והעונשים והלמידה.
שיעזור לאחר בצרה.
שידאג ויהיה אכפתי.
שייתן להורים את הנחת לדעת שהנה הנה, הפירות להשקעה שלהם כל השנים הללו.
שיספיק את מה שאתה ויונתן הספקתם רק קצת ממנו.

חשבתי שידעתי מה זה שכול.
גיליתי שלא ידעתי כלום, עד שראיתי באמת מה זה סיפור חיים.
לזכרכם, מאור ויונתן. על כל הטוב והנחת שהספקתם לתת להורים שלכם ולסובבים אתכם בחייכם, הקצרים מדיי.
לחייך, יהונתן. הארוכים, הטובים, המלאי חסד וחכמה שעוד יבואו עליך.
מהדוד שלך יאיר.
אמן.
15-4-2013 יום הזיכרון
קארין ומאור... / נטע (חברה מהבסיס)
קארינינה ומאור, יקרים שלי. אין לילה או יום שעובר בלי מחשבה עליכם. איפה אתם הייתם היום, מה היה קורה אם הייתם כאן, ומה נראה לי בכלל, צעירה שכמוני? לקראת האזכרות, אני תמיד נתקפת בפחד כזה, ללכת. לא ללכת. אני לא כ"כ שלמה עם בתי הקברות והאזכרות. גם לא כ"כ בלהגיד דברים כאן, אבל לפעמים זה מתבקש. אני מאמינה בלזכור. מאמינה בלהנציח. אני לא מתיימרת להגיד שום דבר, אלא רק להגיד שאני אוהבת אותכם. ומתגעגעת. והלוואי והיה אפשר להחזיר את השעון אחורה ולשנות את העבר. סליחה שאני לא יכולה להיות שם, סליחה שאני לא מספיק מעורבת. אבל אני פשוט לא מסוגלת. אני בחיים לא אשכח אתכם. אני לא צריכה אזכרות כדי לזכור. אתם איתי בלב.

תמיד.

12-01-2013
גם בארץ אחרת.... / יאיר גרוסמן (חבר)

גם בארץ אחרת.
גם ביבשת אחרת.
גם במעבה הג'ונגל האקוודורי.
גם 12,000 קילומטר מהבית.

...

בלי צפירות, ועליה לקבר, וערב שירי לוחמים.
גם פה היום הזה קשה,
ואפילו יותר מהרגיל.

תמיד איתי

24-04-2012
בטורניר לזכרך / מארי שמש (חברת משפחה)
בטורניר של מאור ,ראיתי שכל כך הרבה אנשים באו לחלוק כבוד למעמד, שכל אחד בדרכו זוכר אותך,מי מבית הספר ,מי מהצופים, מי מבני יהודה, מהחברים, מהצבא, או כמונו מבטן אימך. מאור הזמן עובר והמח עדין לא קולט.אני מאמינה שכשהבטת מלמעלה על כולנו כשהחיוך בזוית פניך ,ידעת שאתה בליבינו לעד! יהי זכרך ברוך!

09-07-2012
יום הולדת 23 / אמא
2012 יום הולדת 23
מה אומר שנגמרו המילים,איך חוגגים ?,בעצם לא חוגגים מציינים ,מסמנים יום
כזה יום הולדת
של ילד שאיננו ,יום הולדת לילד שלא יחזור שוב לעולם? זה כל
כך קשה ולא מציאותי .היום מאורי שלי היית צריך לחגוג יום הולדת 23 ,ואתה כבר שנתיים וחצי לא איתנו ,אז איך ,איך עושים את זה? איך עוברים יום כזה ?לא נרות ,ולא עוגה,ולא שמחה גדולה מתפרצת ,רק עצב גדול ,ודמעות שיורדות ללא הפסקה .אני מרגישה כמו מי שנלקחה נשמתה,נשמה טהורה וזכה שלך .מאורי ,בטח היית מתכנן את הטיול הגדול של אחרי צבא ,או אולי כבר בעיצומו של הטיול,היית מתחיל לבנות עתיד שחלמת עליו ,בטוחה שהתכנית הייתה מוצלחת ,תמיד ידעת לבחור את הדבר המתאים ביותר, ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר,איזה הפסד הפסדנו ,איזה אובדן ,אני תמיד תוהה מה היה אילו היית כאן?אילו כל זה היה חלום?ככל שעוברים הימים הקושי גובר ,לחיות עם מציאות כואבת ,זה בלתי נסבל .אז מה אאחל לך ילד שלי קטן? יום הולדת שקט לך מלאך בין מלאכים ,ישירו לך המלאכים את שירת החיים ,שמור על משפחתנו מלמעלה מבין העננים,האר את חיינו באורך הנעים.אוהבת ומתגעגעת בכל ליבי .יום הולדת 23 עוד שנה ואתה לא איתי

09-07-2012
זכרונות.... / רחלי וידר (אחות)
געגועים... כל כך הרבה זכרונות וכולם שמחים, ועכשיו ביום כיפור האחרון שלנו שהיה אחד המצחיקים .

אתה תמיד כאן, לידי קצת מאחורה מכוון, מדריך , דוחף ומעודד.
תמשיך ואל תפסיק לעולם לתת לך את כל כולך.
אוהבת אותך כל יום יותר ויותר

25-09-2012
ממעמקי הלב... / הדר פרץ (חברה)

 


22.3.12 ככה ממעמקי ליבי:


 "חוזרת לפה לדף כדי לנסות לרענן את הרגע הזה,הרגע הזה


שהכול בפנים מערבולת מחשבתית רגשית.והבחירה קיימת כל הזמן!מה לחשוב איך לראות את הדברים סביבי,את מאורעות חיי.והכול מתחולל בפנים.


 והתשובה היא לשחרר כמה קשה לשחרר!


 כמה קשה לזכור שכל שקורה זה שצריך לקרות.ומה..אני רוצה לשנות סדרי עולם במקום לקבל את שלי.ומהו שלי?


 העבודה?החברים?הבית?החבר?הבעל?


ואיך דברים כמו נתקלים" בדרכי לאחרונה,


 איך קורה את שדמיינתי וחלמתי עליו,הצבעים קצת שונים,אבל יש תחושה שהכול בא בדיוק בזמן!עם הריח,התחושה והוויה.ואיך אדע במה להשקיע את המחשבות,זמן והאנרגיה?איך אדע על מה להילחם כדי שיהיה!?


ובפנים מערבולת!


 חושבת עליך מאור,חושבת על המשפחה שלך.על אבא שלך שלא מרגיש טוב.חושבת מדמיינת אותך,עוברת פה כל בוקר ליד ביתך וכל סוף יום ליד האנדרטה עם שמך שם מתנוסס,


 בולט ואחרון.רשום חדש,שונה מכולם.


 לפעמים עוצרת יושבת מאפסת את היום,לפעמים מתייעצת איתך,לפעמים בוכה.


 מדמיינת אותך.הלוואי שאתה רואה את כולנו,שאתה שולח אותנו לעשות קצת טוב,בביתך,עם חבריך,בשכונתך.


 ולשחרר וכמה זה קשה!!הכול מדהים מסביבי,יש פה טוב.אולי על זה צריך להילחם,לראות אותו בין כל החלקים שמזיזים אותי לכיוונים חשוכים.הרי אני ילדה של שמש!!

לכבוד יום הולדתך / הדר פרץ (חברה)

מאור לכבוד יום הולדתך החלטתי..לחיות את חיי בפרופורציה,בחשיבה על הקהילה שכל כך רצית לפתח,בחשיבה על האחר ועל שילובו בחברה.החלטתי להמשיך למרות שקשה,לימדתי אותם ובעיקר את עצמי שדרך הקושי מגיעים רגעי ההעצמה שלנו.החלטתי להרשות לעצמי לחלום על מי ואיפה ומה ארצה לי לחיי ומי יכלול בתוכם,חלמתי..החלטתי לא לחכות לחלומות שפשוט יקרו,קמתי ועשיתי צעדים בדרך להגשמתם.הבנתי שאין כל הגיון בהגיון,ושהדברים שבאים לנו מבפנים מהלב חזקים יותר מכל!למדתי יותר מתמיד את הכוח של הערכה של כל מחשבה,הרגשה וחיבוק,את היכולת לתת אותו.את הכוח של חברות אמת.של משפחה.והמשפחה שלך כברכה ולימדה לי לחיי,מאור תודה על דרכך השקטה לחבר אותנו יחד!אז ליום הולדתך החלטתי בפשטות שלך להמשיך את דרכך!

9-7-2012 נכתב ביום ההולדת של מאור
SZOeIlehJrZX / Notnoza Notnoza (MpORCERSBYtP)
It's much easier to unedsrtand when you put it that way!
מאורי שלנו / אתי כהן (אמא)

מאורך הגדול מלווה את חיינו,
דרכך תמיד לנגד עינינו

מפקד ההרוג בתאונה...כתבה מעיתון הארץ / אתי כהן (אמא)

מפקד ההרוג בתאונה: הוא היה חייל מצטיין


אבל כבד ירד על ביתה של משפחת כהן-קדוש מראשל"צ שבנה מאור בן ה-20 נהרג בתאונה בבארי. "הוא היה מועמד לפרס מצטיין נשיא"


אילן מציק | 17/1/2010 22:20


חבריו של החייל מאור כהן-קדוש, שנהרג אתמול (א') בתאונת דרכים סמוך לצומת בארי, מספרים על אדם שקול, מדריך בצופים, חייל מצטיין ששקל להיכנס למסלול קבע בצבא. כהן-קדוש, בן 20, נהרג בעת שנהג המכונית שבה נסע ניסה לעקוף משאית ופגע בשגגה במכונית אחרת, שבה נהגה אילנה בקר מקיבוץ אורים. בתאונה נהרגה גם החיילת קארין שטרית, בת 20 מאילת, ונפצעו חמישה בני אדם נוספים.

-
כהן-קדוש, הצעיר מבין שלושה אחים, נולד וגדל בראשון לציון. במשפחתו מעידים כי הגדיר עצמו אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל בני יהודה תל אביב. "הוא לא הפסיד אף משחק שלהם", סיפרה אחותו הגדולה, רחלי וידר. "הוא היה משגע את כולם עם הקבוצה שלו".

במקביל ללימודיו בבית הספר התיכון מקיף י' בראשון לציון היה כהן-קדוש מדריך בתנועת הצופים וראש שבט יעד בעיר. לאחר סיום הלימודים הוא התגייס לחיל הקשר, והוצב בבסיס בדרום הארץ.

חבריו ליחידה, מעידה האחות, הפכו להיות גם חבריו באזרחות. "ביום חמישי האחרון חברים שלו מהצבא הגיעו אלינו הביתה. הם עשו על האש וחגגו", נזכרת וידר. "הוא היה אדם אחראי ושומר חוק. לעולם לא ינהג אם שתה אלכוהול. לא מעשן. הוא היה אדם צנוע ואהוב על כולם, ותמיד היה מוכן לעשות הכל בשביל המשפחה והחברים שלו".


"הוא היה בחור זהיר שתמיד נסע באוטובוסים"


גם בן הדוד, קובי כהן-קדוש, מעיד כי מאור היה אדם שקול. "הוא היה בחור זהיר שתמיד נסע באוטובוסים. הפתיע אותנו כששמענו שהוא נסע ברכב פרטי", אמר. "זה מדהים שחיים נגמרים כך ברגע".

במשפחת כהן-קדוש העידו כי מאז גיוסו של מאור לפני כשנתיים לחיל







הקשר זכה באותות הצטיינות רבים. היום בערב, כשמפקדו של כהן-קדוש הגיע לבית המשפחה לביקור ניחומים, סיפר לבני המשפחה כי החייל היה מועמד לקבל אות הצטיינות מטעם נשיא המדינה. הלווייתו תתקיים היום בבית העלמין הצבאי בראשון לציון, בשעה 12:00.

ילדים כאלה לא לוקחים.........עיתון מקומי ראשון לציון / אתי כהן (אמא)

ילדים כאלה לא לוקחים: פרידה ממאור כהן קדוש


ראשל"צ: החייל המצטיין מאור כהן קדוש נהרג בשבוע שעבר בתאונה יחד עם חברתו קארין שטרית, כשהיו בדרכם לבסיס. בית משפחתו התמלא בסיפורים על החייל האכפתי, המרכז המסור של שבט הצופים, האוהד השרוף של בני יהודה וחבר אמת



שחר חי | 26/1/2010 13:01 יום ראשון, שעת בוקר מוקדמת. החייל מאור כהן קדוש, רק בן 20, מתעורר בביתו שבראשון לציון לשבוע חדש. הוא לובש את המדים ויוצא לכיוון תחנת האוטובוס. הפעם החליט לא לקחת את האוטובוס הישיר לבסיס, הוא עמוס, צפוף ודחוק. יש אוטובוס נוסף, שאמנם לא מגיע לבסיס אבל עוצר בצומת קרוב. משם יגיע אחד הנגדים ויאסוף אותו.


זו הייתה אמורה להיות נסיעה רגילה, שגרתית, שמסמלת שבוע חדש בצבא. אלא שאותה נסיעה נגמרה באסון גדול, כשהרכב בו היה כהן קדוש סטה ממסלול נסיעתו, ונפגע על ידי רכב אחר. כהן קדוש וחיילת נוספת שהייתה ברכב, קארין שטרית, נהרגו.

יממה לאחר ההלוויה משפחתו של כהן קדוש מתקשה לעכל את הבשורה המרה. לסוכת האבלים שבחצר הבית בשכונת רמת אליהו נוהרים חברים, בני משפחה, מפקדים ומכרים. כולם מבקשים לספר בפעם האחרונה על מאור שלהם. על הבן האהוב, האח השקט, החייל המצטיין, חבר האמת.


חייל מצטיין


כהן קדוש התגייס לצה"ל בפברואר 2008 ושימש כטכנאי קשר בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. בבוקר יום ראשון יצאו מאור וחברו אלעד באוטובוס לכיוון הצומת בו חיכה להם הנגד. "הנגד נהג, מאור ישב לידו, קארין, ידידה שלהם מהבסיס ישבה מאחורי מאור, טרמפיסט נוסף ישב באמצע ואלעד ישב מאחורי הנהג", מספרת רחלי, אחותו של מאור.

"הם החלו בנסיעה כשלפתע הנהג סטה מהמסלול. אומרים שהוא הסתחרר ואז מכונית התנגשה בהם בצד ימין". עידן, אחיו של מאור, מוסיף: "זה גם יכול להסביר את הסיבה שמאור וקארין שישבו בצד ימין נהרגו".

ביום ההלוויה פקד את המשפחה מפקדו של כהן קדוש, וביקש לספר כי לא מכבר הגיש המלצה למאור לקבלת מצטיין הנשיא על תפקידו. "מאור קיבל מצטיין בכל דבר", מספר עידן. "מצטיין מג"ד, מצטיין חטיבה, מצטיין אלוף פיקוד". אמו של מאור, אתי, מצטרפת לרגע לשיחה וממלמלת בכאב: "כמה הייתי גאה לשמוע שהמליצו עליו למצטיין הנשיא.







מאור היה ילד מיוחד. היה ילד גדול".

לאחר כשנה וחצי של שירות צבאי, יצא מפקדו של כהן קדוש לקורס קצינים והוחלט כי כהן קדוש, החייל הצעיר, יחליפו בתפקיד. "מדובר בתפקיד אותו ממלא אדם שנמצא לפחות חמש שנים בצבא ומאור לקח זאת על עצמו. מפקדיו סיפרו לנו שהם מאוד התלבטו בתחילה, אולם אמרו כי בסופו של דבר, מאז שמאור היה בתפקיד, מצב הפלוגה רק הלך והשתפר", משתפת רחלי.

הסיפורים היפים על כהן קדוש לא מסתיימים. "המפקד שלו תיאר לי איך מאור תמיד דאג לחיילים שלו", נזכר עידן.

"היה לו חייל שאחיו נסע לטיול גדול, והוא רצה להיפרד ממנו. במהלך היום היו לו מטלות לבצע. מ-12 בצהריים עד ארבע מאור עזר לו לסיים את המטלות, גם אז הם לא הספיקו לסיים הכל, ומאור נשאר במקומו וסיים את העבודה. רק שהחייל ילך להיפרד מאחיו. המפקד שלו אמר לנו שהוא למד ממאור איך להיות מפקד אנושי לחייליו. וזה באמת מאור. בן אדם טוב".


חייב את החולצה


בני משפחתו של כהן קדוש מספרים כי היה ילד שקט וצנוע, אוהד שרוף של בני יהודה, מוקף בחברים שעליהם לא נהג לדבר. ביום חמישי לפני מותו הייתה זו הפעם הראשונה שמשפחתו זכתה לראות את חבריו מהצבא, כאשר הגיעו לביתו ועשו על האש.


עידן, רחלי וההורים היו בטעימות לחתונה של עידן, שאמורה להתקיים בחודש מאי הקרוב. "חברים שלו באו להיפרד ממנו", אומרת אמו. "זו הפעם הראשונה שהם היו פה. אחת החברות שלו לבשה את החולצה שהוא נוהג ללבוש במשחקים של בני יהודה.

"כשעמדו לעזוב, היא אמרה לו 'מאור אני לוקחת את החולצה איתי, אביא לך אותה ביום ראשון לבסיס', והוא אמר לה 'לא מותק, תיקחי מה שאת רוצה מהארון, את זה תשאירי כי במוצאי שבת יש משחק ואני חייב את החולצה'".

הייתה לו חברה?
"מאור וקארין, הבחורה שנהרגה גם היא בתאונה, היו חברים מאוד טובים, ולפי מה שהבנו הייתה ביניהם התלבטות אם להיות זוג או לא", מספרת רחלי את ששמעה, "אבל היא גרה באילת והוא פה אז כנראה שזו הייתה ההתלבטות. סיפרו לנו שבבסיס קראו להם זוג. אלה דברים שלא ידענו כי מאור מעולם לא סיפר".

אחד התחביבים האהובים על כהן קדוש כאמור היה הכדורגל. בני יהודה הייתה הקבוצה שאהד ותמיד היה משגע את כולם להצטרף אליו למשחקים. את האח עידן, האבא, הדודים, רק שיבואו לעודד את הקבוצה. לשבעה אף הגיעו נציגי האוהדים וחלק מהשחקנים.

אהבה נוספת של כהן קדוש הייתה הצופים. במהלך בית הספר היסודי כהן קדוש יצא ונכנס מהצופים, בכיתה ז' הוא חזר במטרה להישאר. "הוא נכנס ואנחנו התערבנו כמה זמן הוא יחזיק מעמד. והוא נשאר. ומאז הוא היה רק בצופים", משתפת רחלי.

במהלך שנותיו בצופים עלה כהן קדוש בסולם הדרגות, וכבר בכיתה י"ב היה למרכז שבט. הוא ארגן את כל הפעילויות בשבט, הוציא את הטיולים לפועל, דאג דאגה אמיתית לכל 500 החניכים שהיו בשבט.

בשלב מסוים הבחין כהן קדוש כי אמנם יש הרבה ילדים בשבט, אך אין בכלל ילדים ממוצא אתיופי, שרבים מהם דווקא מתגוררים ברמת אליהו. עם כוח הרצון שאפיין אותו החליט לעשות מעשה והקים קבוצה של יוצאי אתיופיה.

"ילד בכיתה י' החליט שהוא עושה מעשה ופתח קבוצה כזו. היום הם השבט הכי מצליח. מאור נתן את כל כולו לצופים", אומר עידן, ורחלי מוסיפה: "בני נוער בגיל הזה מחפשים לשתות אלכוהול, לנהוג במכונית, והוא כלום. לא שתה, לא השתולל בכביש, לא חיפש סיכונים".

עידן: "זה מעיד על האופי שלו. היום בתור נער קל ללכת אחרי החברים, אבל למאור הייתה הדרך שלו והאמונה שלו. הוא היה אדם עם ערכים".


900 חברים


בימים האחרונים, מיד לאחר שהועברה ההודעה על מותו, נפתח בפייסבוק עמוד לזכרו. רק יומיים עברו וכבר נרשמו בדף כ-900 חברים. "היינו בהלם מכמות האנשים שהכירו אותו", מתוודים האחים.
וכל כמה שכהן קדוש היה מוקף בחברים, ואהב אותם, משפחתו תמיד הייתה עבורו מעל לכל.

"כל הזמן היה לו חשוב שנהיה ביחד. כל דבר היה סיבה למסיבה, למפגש. ביום שישי בבוקר עידן העיר את מאור מאוד מוקדם, בשמונה בבוקר. הלכנו ליפו, אכלנו חומוס, טיילנו בטיילת. צחקנו עליו, צחקנו איתו. היה כיף גדול", משחזרת רחלי.

יש בכם כעס?
רחלי: "ממש לא. אנחנו לא יודעים מה קרה וכעס לא יעזור לנו".
עידן: "חשוב לנו שהנהג יתעורר ויהיה בריא. אנחנו פשוט רוצים לדעת מה אירע שם כדי שנוכל לנסות להבין מה עבר על מאור בדקות האחרונות של חייו, חלילה לא כדי לכעוס או להאשים מישהו".

רחלי: "אנחנו כועסים שלקחו לנו את מאור באופן כללי כי ילדים כאלה לא לוקחים. שומעים את הסיפורים האלה בעיתון, קוראים עליהם באינטרנט, רואים בטלוויזיה, אבל תמיד אומרים זה לא משהו שיגיע אליי. והנה, זה הגיע".

חבר קרוב של המשפחה, שהכיר את כהן קדוש עוד בילדותו, הוא חבר המועצה אסף דעבול. "מאור היה ילד מקסים וביישן. אני מאחל לכל הורה ילד טוב ומוכשר כמו מאור, שכל פעולה שעשה בחייו – עשה אותה בהצלחה מרובה, הן בבית הספר הן בצופים והן בצבא. מאור, רחלי ועידן הם כל עולמם של ההורים, וכולי תקווה שימצאו נחת בשני ילדיהם ובנכדים".

"מאור היה בחור שמח", מסכם יאיר, חברו הטוב ביותר של כהן קדוש. השניים הכירו עוד בבית הספר היסודי, אך הקשר התחזק בעיקר בימי הצופים. "הוא תמיד היה מאושר, אחראי, גם בצופים וגם בצבא. הייתי רוצה לשוחח עם מאור במשך חמש שניות בלבד, רק בשביל להגיד לו שאני אוהב אותו מאוד".

הבטחתי ומקיימת / גלית גולוב (מחנכת בתיכון מקיף י' ראשל"צ)
מאור יקר,

קשה מאד לכתוב על אדם צעיר שנקטף ואיננו
קשה יותר לכתוב על אדם שמכירים ונעלם מחיינו
הטראומה שפקדה אותי בבשורה הנוראית
שאתה ,תלמידי האהוב,אינך.
שנה חלפה ויותר,
והזמן אינו מרפא.
פניך עומדות כעת לנגד עיני
עם עיניך הגדולות החומות,חיוכך הביישני.
אני עומדת בקשר עם אמך הגיבורה
מתכתבת איתה במיילים
היא שולחת אלי תמונות שונות מפעילויות משותפות
שלך ושל חבריך לכיתה , י"ב 6 השובבה בשכבה.
אני מבקשת לספר לך שלא נשכחת מהזיכרון,מהתודעה.
אני פוקדת את קברך באזכרה
אך חשה בחיותך בטורניר המרגש הנערך מדי שנה לזכרך.
מספרת עליך,על צניעותך ופעילותך בצופים
כשאודות התאונה מספרת לתלמידים צעירים
מזכירה כי יש להיזהר בדרכים.
יודעת כי היית ועודך ילד ובן אהוב
מצירה מאד על כך שאלינו לא תשוב.
מחזקת מכאן את משפחתך
מאחלת כי ימשיכו את מורשתך,
אהבת הארץ,הטיולים ואנשים.

ממני,מחנכת שזוכרת
גלית
קיץ במבוא / מזל כהן (שכנה)
מאור שיר בשבילך!

כבר קיץ במבוא
וערב קריר
"מבלי צחוק ועצב בי שיר"
זה הקיץ במבוא
לך אני מחכה שתבוא
"מבלי צחוק ועצב בי אדיר"
וכל ערב אותו דבר
רע לי רע
צחוקי גווע ועצב בי מבקש
לו רק באת, לקחת מפתח?????????
מאור אחי... / איציק טבילה (חבר)
מאור אחי היקר מי כמונו יודע איזה חברים היינו תמיד היית אומר לי אתה לא תשמור על קשר אתה תעלם ובסוף אתה זה שנעלמת לי בלי להיפרד בלי לעשות תסיסמא שלנו אחרי שהיינו נפרדים...כולם אומרים לי צא מהבאסה תחשוב איך מאור היה רוצה לראות אותך מבואס ככה או שמח?...אבל הם לא מבינים שמבחוץ הכל נראה מושלם אבל מבפנים משהו בי מת איתך... כל החוויות והצחוקים אפילו הרגעים הפחות יפים שעברנו יהיו חרוטים בזכרוני לנצח כמוך חבל שלא תיהיה להם המשכיות איתך אבל ננסה להמשיך ונזכיר אותך תמיד...תנוח עכשיו ותשמור עלינו..
21-01-2010
מאור אחי... / איציק טבילה (חבר)
מאור אחי היקר מי כמונו יודע איזה חברים היינו תמיד היית אומר לי אתה לא תשמור על קשר אתה תעלם ובסוף אתה זה שנעלמת לי בלי להיפרד בלי לעשות תסיסמא שלנו אחרי שהיינו נפרדים...כולם אומרים לי צא מהבאסה תחשוב איך מאור היה רוצה לראות אותך מבואס ככה או שמח?...אבל הם לא מבינים שמבחוץ הכל נראה מושלם אבל מבפנים משהו בי מת איתך... כל החוויות והצחוקים אפילו הרגעים הפחות יפים שעברנו יהיו חרוטים בזכרוני לנצח כמוך חבל שלא תיהיה להם המשכיות איתך אבל ננסה להמשיך ונזכיר אותך תמיד...תנוח עכשיו ותשמור עלינו..
21-01-2010
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
  [סה"כ 114 רשומות] לדף הבא 5 4  3 2 1 לדף הקודם עמודים 6 מתוך 3 עמוד מספר 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©